כְּשֶׁאֲנִי טוֹבַעַת
אֵין לִי צֹרֶךְ שֶׁתְּתָאֲרוֹ לִי אֶת הַמַּיִם,
לֹא אֶת צִבְעָם, לֹא אֶת עִמְקָם,
הֲרֵי אֲנִי חָשָׁה אוֹתָם עַד צַוָּארִי.
יֶשׁ לִי רַק בִּקְשָׁה,
אַל תְּחַדְּלוּ לְרֶגַע מִלְּתָאֵר לִי
אֵיךְ נִרְאֵית
הַיַּבָּשָׁה