לִמְּדוּ אוֹתִי

בְּהֶתְקֵף חֲרָדָה

לִסְפֹּר עַד עֶשֶׂר

וְלַעֲשׂוֹת נְשִׁימוֹת.

 

לְהַגִּיד לְעַצְמִי:

"הַכֹּל בְּסֵדֶר

שׁוּם דָּבָר רַע

לֹא הוֹלֵךְ לִקְרוֹת."

 

לְהַזְכִּיר לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי מְפַחֶדֶת

מִתַּרְחִישִׁים שֶׁאֵין לָהֶם

קֶשֶׁר לַמְּצִיאוּת

לָמָּה שֶׁאִשָּׁה בְּרִיאָה וּצְעִירָה

תְּפַחֵד שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לָמוּת?

 

וְעַכְשָׁו

כֹּל מָה שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי

הָלַךְ לַעֲזָאזֵל.

אֲנִי לֹא בְּהֶתְקֵף חֲרָדָה

אֲנִי פָּשׁוּט אִמָּא

בְּיִשְׂרָאֵל.