כל היצירות / עצי שזיפים
עצי שזיפים
מאת אור רוזנבליט
מְכוֹנִית מַתֶּכֶת נִצְנְצָה פִּתְאוֹם נוֹרָא, הִפְסַקְתִּי לְזַמְזֵם שִׁיר שֶׁלּוֹ הֵדִים שֶׁל שֶׁקֶט כִּקְרִיסָה שֶׁל דָּג לַיָּם; פַּעַם כְּשֶׁ
הַחוֹל זָרַם לִמַּדְנוּ בְּרִיבִים קְטַנִּים לְהִינָּשֵׁךְ אַגַּב תְּהוֹם עֲלֵי שַׁלֶּכֶת אָפְקִיִּים צָנְחוּ וְהוּא אָהַב
בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ
אֶת הָעֵצִים הַמַּלְבִּינִים.
הִיא שָׁמְעָה שְׂרִיטוֹת, דְּפִיקוֹת, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ מְנַסֶּה לִדְחֹס קֻבִּיּוֹת עֵץ חֲלוּלוֹת קַלּוֹת רַבּוֹת, רַבּוֹת,
הִפְנְתָה אֶל הַחַלּוֹן וְנוֹכְחָה: גֶּשֶׁם שֶׁהִתְחִיל וְנִגְמָר –
אָז, בַּבַּיִת בְּבֶּרְלִין, בַּמֵּרוֹץ שֶׁבַּחֲצַר, בַּדְּרִיכָה הַיְּחֵפָה עַל עֲצָמִים רַכִּים (קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין אִם מְדֻבָּר בְּחֲשׁוּפִיּוֹת אוֹ בִּטְלָלִים) הַיֶּלֶד אָהַב מַמָּשׁ אֶת עֲצֵי הַשְּׁזִיפִים. מָקוֹם הַמַּחְבּוֹא הָאִידֵאָלִי, מֻשָּׂא הַוִּכּוּחַ הַמּוֹפְתִי; הִיא לֹא בִּמְיֻוחָד. היא אָהֲבָה אֶת הַחֹל שֶׁנָּטַף מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת כְּמוֹ הָיָה מִקְשָׁה אַחַת. גִּזְרָתָהּ הָיְתָה זְעִירָה וּמְעֻבָּה אָז; צַמּוֹתֶיהָ מְקֻרְזָלוֹת תָּמִיד, עֵינֶיהָ חַמּוֹת, סְגוּרוֹת יוֹתֵר מֵהַיּוֹם.
הִיא אָמְרָה לוֹ: "זְרֹם". הוּא הִבִּיט בָּהּ מִשְׁתָּאֶה. מִלְמֵל מִלּוֹת הִתְנַגְּדוּת – הִיא אָמְרָה לוֹ: "זְרֹם. בַּזְּרִימָה שֶׁלְּךָ זֶה יִהְיֶה יוֹתֵר קַל, וּבִכְלָל, מִי אַתָּה ש…" – הוּא זָרַם: תְּנוּעַת כַּפּוֹת רַגְלָיו בַּנַּעֲלַיִם הַכְּבֵדוֹת-מִדַּי סָחֲפָה אֲבָנִים קְטַנּוֹת, מְקֻלָּלוֹת, דָּם. הַמְּפַקֵּד הִפְעִיל לַחַץ מְמֻקָּד עַל נִשְׁקוֹ עַד שֶׁהִתְפַּקֵּעַ וְהוּא הִתְפַּעֵל מֵהַדִּיּוּק הַמִּקְצוֹעִי. יָמִים עָבְרוּ, וְלָמַד לֶאֱהֹב אֶת הַמְּנוּחָה הָרִגְעִית שֶׁל הַגּוּף בְּמַצַּב שְׁכִּיבָה כְּשֶׁרֵיחַ שֶׁמֶן מְכוֹנוֹת כָּתֹם עָטַף אוֹתָם –
הִיא הִצִּיעָה לוֹ: חֲזֹר אֵלַי, הִיא בִּקְּשָׁה: אֶל עֵץ הַשְּׁזִיפִים. הִיא הִתְלוֹנְנָה שֶׁקַּר (הוּא יוֹדֵעַ). קַר לָהּ עַכְשָׁיו (הוּא יוֹדֵעַ). קַר גַּם בַּבַּיִת מִפְרְקֵי הָאֶצְבָּעוֹת יְבֵשִׁים, קְפוּאִים, צָרִיךְ לִקְנוֹת קְרֵם לַחוּת בַּסּוּפֶּר פַארְם – יוֹדֵעַ, הִיא לֹא יוֹדַעַת מָה זֶה קֹר, הוּא כֵּן יוֹדֵעַ מָה זֶה סוּפֶּר פַארְם, ואִם הִיא מַמָּשׁ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ הִיא יְכוֹלָה
לִקְטֹף שְׁזִיף אֶחָד לְמַעֲנוֹ בְּבוֹא הַקַּיִץ.
שיר על אחיות של חיילים